קרולין ברטוצי

קרולין ברטוצי
Carolyn Bertozzi
לידה	10 באוקטובר 1966 (בת 58); בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
ענף מדעי	כימיה
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד (1988); אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1993); Lexington High School ;
מוסדות	החברה האמריקנית לסרטן (1993–1995); המעבדה הלאומית לורנס ברקלי (2007–2015); אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (2000–2015); אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1996–2015); אוניברסיטת סטנפורד (2015) ;
תלמידי דוקטורט	Mireille Kamariza
פרסים והוקרה	פרס וילארד גיבס (2008); פרס ג'ון קרטי לקידום המדע (2020); פרס ויליאם ה. ניקולס (2009); פרס נובל לכימיה (2022); פרס וולף לכימיה (2022); פרס נשיאותי למדענים ומהנדסים בתחילת דרכם (2000); מדליית גלן ת. סיבורג (2022); Bijvoet Medal (2022); פרס ולש בכימיה (2022); Clarivate Citation Laureates (2015); פרס דיקסון ברפואה (2022); פרס ארנסט לורנס (2014); מדליית פ. א. קוטון (2020); חבר זר של החברה המלכותית (2018); עמיתי מקארתור (יולי 1999); פרס האגודה האמריקנית לכימיה בכימיה טהורה (2001); פרס ארנסט שרינג (2007); פרס ליימלסון-MIT (2010); פרס ארתור קופ (2017); היכל התהילה הלאומי לממציאים (2017); פרס היינריך וילנד (2012); פרס אגנס פיי מורגן למחקר (2004); פרס במדעים כימיים של האקדמיה הלאומית למדעים (2016); פרס קמיל דרייפוס; עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ;
	אתר רשמי

קרולין רות ברטוצי (בשם מלא באנגלית: Carolyn Ruth Bertozzi, נולדה ב-10 באוקטובר 1966) היא כימאית וביולוגית אמריקאית, כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2022. ברטוצי טבעה את המונח " כימיה ביו-אורתוגונלית" ^[1] עבור תגובות כימיות התואמות למערכות חיות. לאחרונה חקרה ברטוצי השפעת סוכרים על מחלות כמו סרטן, דלקת וזיהומים ויראליים (ובהם מחלת נגיף קורונה 2019).^[2]

קריירה

ברטוצי סיימה את לימודי התואר הראשון בכימיה בהצטיינות יתרה באוניברסיטת הרווארד.^[3] בעודה סטודנטית הייתה חברה באחוות הסטודנטים פי בטא קפא, וניגנה בלהקות שונות. הלהקה הבולטת ביותר שלה היה "Bored of "Education, שכלל את גיטריסט Rage Against the Machine לעתיד, טום מורלו.^[4]^[5] לאחר שסיימה את לימודיה בהרווארד ב-1988 עבדה במעבדות נוקיה בל.^[6]

ברטוצי השלימה את הדוקטורט שלה בכימיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ב-1993 עם מארק בדנרסקי, שחקרו אוליגוסכרידים.^[7]

ברטוצי קיבלה מענק של עמיתי מקארתור בגיל 33.^[8]

בשנת 2000 זכתה בפרס הפיתוח האקדמי של חברת התרופות "מרק".

היא חברה באקדמיה הלאומית למדעים (2005) ובאקדמיה הלאומית לרפואה (2011).

בשנת 2014 הוכרז כי ברטוצי תוביל את כתב העת הראשון של האגודה האמריקנית לכימיה.^[9]

ברטוצי היא כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2022 עם קרל בארי שארפלס ומורטן מלדל "על פיתוח כימיית ה'קליק' והכימיה הביו-אורתוגונלית". באותה שנה זכתה גם בפרס וולף.

חיים אישיים

ברטוצי נולדה למשפחה ממוצא איטלקי וגדלה בלקסינגטון שבמסצ'וסטס.^[10] היא בתם של נורמה גלוריה ו-ויליאם ברטוזי.^[11] יש לה שתי אחיות. אחת מהן היא המתמטיקאית מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אנדריאה ברטוזי.^[12] אביה, ויליאם, היה פרופסור לפיזיקה ב- MIT.^[13]^[14]^[15]

ברטוזי היא לסבית ויצאה מהארון בסוף שנות ה-80.^[16]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרולין ברטוצי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של קרולין ברטוצי (באנגלית)

קרולין ברטוצי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קרולין ברטוצי, ברשת החברתית LinkedIn
קרולין ברטוצי, באתר פרס נובל (באנגלית)
קרולין ברטוצי, באתר dblp
קרולין ברטוצי, באתר גוגל סקולר
קרולין ברטוצי, באתר פרס נובל (באנגלית)

הערות שוליים

^ "Carolyn R. Bertozzi". HHMI.org (באנגלית). נבדק ב-2020-02-05.
^ "Carolyn Bertozzi | Department of Chemistry". chemistry.stanford.edu. נבדק ב-2022-03-16.
^ Grabowski, Joseph J.; Bertozzi, Carolyn R.; Jacobsen, John R.; Jain, Ahamindra; Marzluff, Elaine M.; Suh, Annie Y. (1992). "Fluorescence probes in biochemistry: An examination of the non-fluorescent behavior of dansylamide by photoacoustic calorimetry". Analytical Biochemistry. 207 (2): 214–26. doi:10.1016/0003-2697(92)90003-P. PMID 1481973.
^ "Meet Carolyn Bertozzi". NIGMS. אורכב מ-המקור ב-5 באוקטובר 2017. נבדק ב-8 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
^ Houlton, Sarah (12 ינו' 2018). "Carolyn Bertozzi". Chemistry World. Royal Society of Chemistry. נבדק ב-7 אוק' 2020. {{cite web}}: (עזרה)
^ Stewart, Eric (27 במרץ 2017). "Carolyn Bertozzi' s Winding Road to an Extraordinary Career". inChemistry. American Chemical Society. נבדק ב-2020-02-17. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Bertozzi: Infectious In Her Enthusiasm". Chemical & Engineering News. 78 (5): 26–35. 31 בינואר 2000. {{cite journal}}: (עזרה)
^ "Carolyn Bertozzi, Organic Chemist". MacArthur Foundation. נבדק ב-3 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
^ Wang, Linda. "Carolyn Bertozzi To Lead ACS Central Science | Chemical & Engineering News". cen.acs.org. נבדק ב-2015-08-19.
^ "Italian American Scientist Carolyn Bertozzi Wins the Nobel Prize in Chemistry". 5 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
^ "NORMA GLORIA BERTOZZI Obituary (2021) Boston Globe". Legacy.com.
^ "UCLA Math Department Faculty". נבדק ב-4 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
^ "MIT Physics Department Faculty". נבדק ב-4 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
^ Davis, T. (2010-02-16). "Profile of Carolyn Bertozzi". Proceedings of the National Academy of Sciences (באנגלית). 107 (7): 2737–2739. Bibcode:2010PNAS..107.2737D. doi:10.1073/pnas.0914469107. ISSN 0027-8424. PMC 2840349. PMID 20160128.
^ Mukhopadhyay, Rajendrani (1 בספטמבר 2016). "Keeping it Real". ASBMB Today. נבדק ב-3 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
^ Navals, Pauline (2022-04-05). "ONE ON ONE WITH CAROLYN BERTOZZI". Chemical & Engineering News (באנגלית).

[1] "Carolyn R. Bertozzi". HHMI.org (באנגלית). נבדק ב-2020-02-05.

[2] "Carolyn Bertozzi | Department of Chemistry". chemistry.stanford.edu. נבדק ב-2022-03-16.

[3] Grabowski, Joseph J.; Bertozzi, Carolyn R.; Jacobsen, John R.; Jain, Ahamindra; Marzluff, Elaine M.; Suh, Annie Y. (1992). "Fluorescence probes in biochemistry: An examination of the non-fluorescent behavior of dansylamide by photoacoustic calorimetry". Analytical Biochemistry. 207 (2): 214–26. doi:10.1016/0003-2697(92)90003-P. PMID 1481973.

[NIGMS_Bio-4] "Meet Carolyn Bertozzi". NIGMS. אורכב מ-המקור ב-5 באוקטובר 2017. נבדק ב-8 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[5] Houlton, Sarah (12 ינו' 2018). "Carolyn Bertozzi". Chemistry World. Royal Society of Chemistry. נבדק ב-7 אוק' 2020. {{cite web}}: (עזרה)

[6] Stewart, Eric (27 במרץ 2017). "Carolyn Bertozzi' s Winding Road to an Extraordinary Career". inChemistry. American Chemical Society. נבדק ב-2020-02-17. {{cite web}}: (עזרה)

[Infectious-7] "Bertozzi: Infectious In Her Enthusiasm". Chemical & Engineering News. 78 (5): 26–35. 31 בינואר 2000. {{cite journal}}: (עזרה)

[8] "Carolyn Bertozzi, Organic Chemist". MacArthur Foundation. נבדק ב-3 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[9] Wang, Linda. "Carolyn Bertozzi To Lead ACS Central Science | Chemical & Engineering News". cen.acs.org. נבדק ב-2015-08-19.

[10] "Italian American Scientist Carolyn Bertozzi Wins the Nobel Prize in Chemistry". 5 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)

[11] "NORMA GLORIA BERTOZZI Obituary (2021) Boston Globe". Legacy.com.

[UCLA-12] "UCLA Math Department Faculty". נבדק ב-4 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)

[13] "MIT Physics Department Faculty". נבדק ב-4 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)

[14] Davis, T. (2010-02-16). "Profile of Carolyn Bertozzi". Proceedings of the National Academy of Sciences (באנגלית). 107 (7): 2737–2739. Bibcode:2010PNAS..107.2737D. doi:10.1073/pnas.0914469107. ISSN 0027-8424. PMC 2840349. PMID 20160128.

[15] Mukhopadhyay, Rajendrani (1 בספטמבר 2016). "Keeping it Real". ASBMB Today. נבדק ב-3 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)

[16] Navals, Pauline (2022-04-05). "ONE ON ONE WITH CAROLYN BERTOZZI". Chemical & Engineering News (באנגלית).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024)